התכנית להיום הייתה לנסוע בניחותא ב"דרך היין" Cayuga Wine Trail . אגמי האצבעות נחשב לאזור הטוב ביותר במדינה לגידול כרמים. יש באזור למעלה מ- 65
כרמים בהם ניתן לסייר ולטעום את יינותיהם. דרך היין הוא כביש נופי שעובר בין יקבים רבים לאורך אגם קאיוגה. היקבים מאפשרים טעימות וכמובן-
מכירת יינות לצד ממכר מיני מוצרים הקשורים לתעשיית היין, כגון גבינות ועוד מוצרי אוכל ייחודיים. תכננו נסיעה שלווה ונינוחה עם עצירות מרובות לטעימות ודגימות של השפע המקומי... תכנון לחוד ומציאות לחוד...
כיוון שהסתיימה חבילת החיבור לאינטרנט והנוער הראה תסמיני גמילה קשים, החלטנו לעצור בוולמארט על מנת לטעון את הסים המקומי שברשותינו. משום מה, איש המכירות התקשה עם המשימה הפשוטה הזו והפעולה התמשכה כמעט שעתיים (!), במהלכן העגלה שלנו התמלאה במוצרים נחוצים יותר ונחוצים פחות. התוצאה היתה שהתחלנו את הנסיעה בדרך היין בשעה 13:00 בצהריים....
הנסיעה עוברת בנוף פסטורלי לחוף האגם, כרמים מכל הכיוונים, מזג האוויר סגרירי ונעים
עצירה ראשונה ביקב "אמריקנה", שמציע חדר טעימות ומסעדונת המבוססת על התוצרת המקומית. ניסינו את שניהם. נחמד. הקצב מאד מאד מאד נינוח....
יצאנו מהיקב בשעה די מאוחרת (חמש אחה"צ) והמשכנו בדרך.
עצרנו בגלידריה שמציעה גלידה "תוצרת בית" עם מגוון אופציות בעלות שמות אקזוטיים. המנות ענקיות וטעימות. ניסינו להזמין "מנת ילדים" ועדיין קיבלנו מנות בגודל שלא יכולנו לסיים...
בשלב הזה, התחלנו "לאבד ריכוז", פרצי צחוק בלתי נשלטים ותגובות מוטרפות של הנוער היו הסממנים לכך שמיצינו את הנושא
עברנו דרך הסניף הקרוב של "בארנז אנד נובל" על מנת להצטייד בספרי קריאה נוספים לכולנו וחזרנו אל הבית לחוף אגם אווסקו.
לילה טוב!
כיוון שהסתיימה חבילת החיבור לאינטרנט והנוער הראה תסמיני גמילה קשים, החלטנו לעצור בוולמארט על מנת לטעון את הסים המקומי שברשותינו. משום מה, איש המכירות התקשה עם המשימה הפשוטה הזו והפעולה התמשכה כמעט שעתיים (!), במהלכן העגלה שלנו התמלאה במוצרים נחוצים יותר ונחוצים פחות. התוצאה היתה שהתחלנו את הנסיעה בדרך היין בשעה 13:00 בצהריים....
הנסיעה עוברת בנוף פסטורלי לחוף האגם, כרמים מכל הכיוונים, מזג האוויר סגרירי ונעים
עצירה ראשונה ביקב "אמריקנה", שמציע חדר טעימות ומסעדונת המבוססת על התוצרת המקומית. ניסינו את שניהם. נחמד. הקצב מאד מאד מאד נינוח....
יצאנו מהיקב בשעה די מאוחרת (חמש אחה"צ) והמשכנו בדרך.
עצרנו בגלידריה שמציעה גלידה "תוצרת בית" עם מגוון אופציות בעלות שמות אקזוטיים. המנות ענקיות וטעימות. ניסינו להזמין "מנת ילדים" ועדיין קיבלנו מנות בגודל שלא יכולנו לסיים...
בשלב הזה, התחלנו "לאבד ריכוז", פרצי צחוק בלתי נשלטים ותגובות מוטרפות של הנוער היו הסממנים לכך שמיצינו את הנושא
עברנו דרך הסניף הקרוב של "בארנז אנד נובל" על מנת להצטייד בספרי קריאה נוספים לכולנו וחזרנו אל הבית לחוף אגם אווסקו.
לילה טוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה